הרשמה

חדשות

  • 30/11/2017
  • 28/08/2017
  • 14/06/2017
סיור וירטואלי

מסע זהות יהודית בספרד

אנחנו כאן עכשיו, כי לפני כ-3 חודשים, יצאנו למסע משותף. מסע "זהות יהודית" בספרד. המסע נועד להראות ולהסביר לנו את שורשיי המורשת היהודית בספרד, ואף יותר מזה, גם לעזור לנו, תלמידים החיים במאה ה-21 המודרנית, להבין ולהתחבר לאותה מורשת.

לכל אחד מאיתנו היו ציפיות לגבי המסע הזה. תמונות שרצות בראש, מחשבות ורצונות. גם לי היו לא מעט ציפיות על מה שאני הולכת לראות וללמוד. אבל ממש לא תיארתי לעצמי עד כמה אני יתחבר למקום הזה, לסיפורים ולתרבות שלו. אני חשבתי שהטיול הוא בעצם המחשה של מה שלמדנו מספרים בבית הספר ובסיור שלנו בבית התפוצות. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא כך- זה הרבה יותר.

רובנו נולדנו בארץ, במדינה השייכת לנו- ליהודים. לכן קשה לנו לתאר את כל מה שעבר על היהודים אז, בתקופה ההיא ובמקום ההוא, כשלא הייתה להם מדינה ולא היה להם את הבסיס הכל כך ברור ומאליו לנו. המסע הזה גרם לי להבין עד כמה היהודים היו גאים בדתם ועד כמה היו קשורים אליה. למרות כל הסכנות היו יהודים רבים שנשארו נאמנים לזהותם וקיימו את המצוות בסתר. הם נשארו עצמם ולא מעט מהם גם מתו בגלל זה- הם היו מוכנים להקריב את חייהם למען אמונתם.

אני זוכרת שהסיור שלנו בבית התפוצות התחיל בזה שהמדריך שלנו, דימה, שאל אותנו שאלה- "אם היו באים אליכם עכשיו ואומרים לכם לארוז את כל הדברים שלכם ולעזוב את הבית ואת המדינה- מה הייתם לוקחים איתכם?". בזמנו לא לגמרי הבנתי את השאלה. הסיטואציה הזאת נראתה לי מגוחכת וממש לא אפשרית, למרות שידעתי שזה כבר קרה בעבר. זה קרה ליהודים בספרד וגם מאות שנים לאחר מכן- גם בתקופת השואה. במסע עצמו כבר באחד הימים האחרונים, הלכנו למוזיאון היהודי בבחר ושם אמרו לנו שאחד הדברים הבולטים ביותר שלקחו היהודים מבתיהם היו המפתחות שלהם. אז נשאלה השאלה – למה?                                                                                                                כל זה גרם לי לחשוב באמת על אותה השאלה. מה אני הייתי לוקחת אילו הייתי הם אז? או גם היום? מה באמת חשוב לי? לשמור את הזיכרונות, הסיפורים או דברים מוחשיים יותר? האם אני הייתי יכולה להרגיש את אותה תקווה לחזור לביתי הישן ולוקחת את המפתח או שהייתי מוותרת על הרעיון ועוזבת בלית ברירה? לדעתי המפתח הוא סמל לא רק לתקווה שהייתה להם לחזור אלא גם רצון להוכיח את שייכותם למקום הזה ואת קיומם בו. הנושא הזה וכל הדעות הנוגעות בו הן לא כאלו שהיו עולות בדעתי אלמלא המסע הזה.

וזוהי רק דוגמא, קצה הקרחון לכל הדברים שהמסע הזה עזר לי להבין ובאמת וברצינות להעמיק לתוכם. לדעתי אני לא היחידה מבין כל חברי המשלחת שסיימה את המסע עם תחושה זו.

לסיכום, במסע הזה לא רק נהנתי אלא גם למדתי הרבה, על ההיסטוריה ועל יהדות. אבל יותר מזה למדתי גם להתחבר אליהם. מה שאנחנו לומדים בבית הספר הוא רק קצה המזלג לעומת חוויה שכזו. אני שמחה להגיד שלא רק התחברתי ליהדות יותר אלא גם לעצמי יותר. עם כל מה שלמדנו אני גם הבנתי עד כמה הזהות שלנו בעולם חשובה. וזה לא משנה אם המוצא הוא דווקא ספרדי או לא כי כולנו חלק מאותה קבוצה, ואמנם לכל אחד ישנה זהות אישית שונה, הבסיס זהה- כולנו יהודים. ולכן לראות את זה, להבין את זה ולחוות מסע שכזה, זה ייחודי, מומלץ מאוד ואפילו חשוב מאוד.

 

לתמונות לחץ כאן